מהרגע הראשון שבו אנחנו מגיעים אל העולם, אנחנו פוגשים כל מיני דברים שעלולים להעמיד את בריאות הגוף שלנו בסכנה: בתור ילדים קטנים אנחנו מתרוצצים בפארק, רוכבים על אופניים ומכניסים כל מיני דברים לפה – דבר שעלול לפגוע בבריאות הגופנית שלנו; בתור בני נוער אנחנו מנפיקים רישיון נהיגה, מתחילים להתוודע לעולמן של הסיגריות ואף עלולים להתקוטט עם בני נוער אחרים – דבר שמעמיד בסכנה את הבריאות הגופנית שלנו; בתור חיילים אנחנו מתגייסים לצבא ההגנה לישראל ועלולים להיתקל במגוון סיטואציות שמעמידות את הגוף שלנו בסכנה, ובתור מבוגרים אנחנו מתחילים לפגוש כל מיני מחלות שמאפיינות את טווח הגילאים שלנו, מחלות שעלולות לפגוע בבריאות שלנו. כל אלו אמנם כבודם במקומם מונח, אבל מה בנוגע לבריאות הנפש? תחום בריאות הנפש הוא לא פחות קריטי מאשר תחום בריאות הגוף, ולכן כדאי שנכיר אותו קצת יותר מקרוב.

בריאות הנפש – מה הכוונה כאן בעצם?

ממש כמו שאנחנו מקפידים לשמור על בריאות הגוף שלנו, כך אנחנו גם צריכים לשמור על בריאות הנפש שלנו. החיים שלנו מורכבים משני ערוצים שונים – הגוף והנפש, והם שניהם גם יחד מרכיבים את החיים שלנו. בעוד בריאות הגוף היא זו ששומרת עלינו חזקים ואיתנים מבחינה פיזית, בריאות הנפש היא זו שאחראית על כך שהנפש שלנו תהיה שלמה מספיק עם הדרך, לא תיאלץ להתמודד עם תנודות חריפות וקיצוניות במצבי הרוח שלנו, תאפשר לנו לשמור על כושר שיפוט הגיוני ובריא ותשמור אותנו מאוזנים.

תחום בריאות הנפש במאה ה-21

בריאות הנפש הוא עולם ומלואו, והוא נחקר כבר מהמאות הקדומות ביותר. במאה ה-21 עולם בריאות הנפש הוא עולם שמוקדשים לו הרבה יותר מחקרים וניסויים, ולא מעט אנשי מקצוע פועלים במרץ על מנת לפענח את התחום הזה – שלא פתור עדיין באופן מלא.

הדבר הברור והמובהק שניתן להגיד בוודאות על תחום בריאות הנפש במאה ה-21 הוא שהמידע סביבו הולך והופך נרחב יותר ומקצועי יותר, ושקיימת מודעות גדולה הן להפרעות נפשיות שפוגמות בבריאות הנפש, והן לעצם העובדה שכל אחד ואחת מאיתנו חווים טלטלות נפשיות, שמביאות איתן אי אלו השלכות שונות.

מחלות והפרעות שפוגמות בבריאות הנפש – על קצה המזלג

כאמור, עולם בריאות הנפש הוא עולם הרבה יותר מפוענח היום, ולכן אנשי המקצוע היום יכולים להגדיר ביתר קלות כל מיני מצבים נפשיים שונים שאותם הם פוגשים. בעולם קיימות כל מיני הפרעות נפשיות שפוגמות בבריאות הנפש שרובנו מכירים, כמו מאניה דיפרסיה, סכיזופרניה, דיכאון והפרעה, פוסט טראומה, פרנויה, חרדות ועוד, ולצידן קיימות גם הפרעות נפשיות שפוגמות בבריאות הנפש ואילו אותן רובנו דווקא לא ממש מכירים, לפחות לא באותה הצורה: הפרעות כמו הפרעת אישיות גבולית, אגורפוביה, הפרעה דיסוציאטיבית ועוד.

קיימות היום הפרעות נפשיות שהמחקר סביבן הולך ומתפתח יותר ויותר, משום שגם המאה ה-21 מביאה איתה כל מיני אתגרים שונים שעלולים להוביל ילדים, בני נוער ומבוגרים, כמובן, להתמודדות עם הפרעות נפש "חדשות", או שהגורמים להן משתנים.

הגורמים להפרעות נפש שפוגמות בבריאות הנפש והביטוי שלהן בפועל

בריאות הנפש היא עולם שעלול להיפגם בעקבות הפרעות נפשיות שונות, שמקורן בדרך כלל בחוויות פיזיולוגיות, בחוויות פסיכולוגיות, בחוויות חברתיות ועוד. הפרעות הנפש השונות מביאות איתן מאפיינים שונים, שכחלק מהם ניתן להבחין בדמיונות שונים, מצבי רוח קיצוניים ומשתנים, שמיעת קולות בתוך הראש, פגיעות פיזיות בסובבים של החולה ובעצמו, ירידה בתיאבון, חוסר חשק לביצוע פעולות שונות, פגיעה עצמית, תחושות חרדה, חוסר ערך עצמי ואובדנות ועוד.

כיצד ניתן לשמור על בריאות הנפש?

בריאות הנפש, כאמור, היא חלק מהגורמים שמרכיבים את האישיות שלנו, את ההתנהלות היום יומית שלנו, את אורח החיים שאותו אנחנו מנהלים ועוד. ברגע שבריאות הנפש שלנו נפגמת מסיבה כזו או אחרת, אנחנו משנים, באופן מודע או שלא מודע, את אורח החיים התקין שאותו אנחנו מנהלים עד אותה הנקודה, ועוברים לחיות בסגנון חיים אחר.

על מנת לשמור על בריאות הנפש, ניתן לקיים פגישות פסיכולוגיות מגילאים צעירים, בין אם בהיעדר סיבה מובהקת וגלויה לעין ובין אם בהתקיים סיבה כזו, ניתן לתרגל שיטות שונות של מדיטציות, מיינדפולנס ועוד, לעשות שימוש בחומרים טבעיים שמטרתם להרגיע ולאזן ועוד. מה שכן, חשוב להבין שהפרעות נפש לא תמיד צצות עם סיבה מקדימה מסויימת, ולעיתים גם אנשים שאינם סבלו מעולם משום הפרעה או קושי, ימצאו את עצמם ביום מן הימים מתמודדים עם הפרעת נפש כזו או אחרת שתפגרום בבריאות הנפש שלהם.

מה אפשר לעשות כאשר בריאות הנפש נפגמת בעקבות הפרעה מסוג כזה או אחר?

הפרעת נפש היום היא דבר שבהחלט ניתן לחיות לצידו, ולקיים אורח חיים תקין לצד הטיפול שניתן לה. להבדיל מבעבר, שתחום בריאות הנפש היה בחיתוליו ולא יכל היה לתת מענה תרופתי או טיפולי לאנשים שסובלים מהפרעות נפש שונות, הרי שהיום הפרעות נפש רבות מקבלות מענה תרופתי או טיפולי על ידי מגוון אנשי מקצוע כמו פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עובדים סוציאלים, אחים ואחיות ועוד.

ברגע שאדם מסוים סובל עם הפרעת נפש מסוג כלשהו, הוא יכול בהחלט לגשת לטיפול, ובמקרים מסוימים אף סביבתו היא זו שתוכל להמליץ על טיפול שכזה, או להכניס אותו למסגרת טיפולית באופן יזום.

מה קורה במסגרות המיועדות לטיפול בבריאות הנפש?

קיימות היום כל מיני דרכים לטיפול בבריאות הנפש, כאשר חלקן מבוססות על מתן תרופות פסיכיאטריות, חלקן מבוססות על מפגשים ושיח עם אנשי מקצוע כמו פסיכיאטרים, חלקן מבוססות על פעילויות חברתיות שונות ועוד. לכל אחת מהדרכים האלו יש את המאפיינים הבולטים שלה, כאשר מתן תרופות פסיכיאטריות היא דרך כימית ורפואית לאזן את מצבו הנפשי של המטופל, מפגשים ושיח עם אנשי מקצוע יכולים לאפשר למטופל לחלוק את חוויותיו ולקבל כלים להתמודדות עם ההפרעה הנפשית שלו, פעילויות חברתיות יכולות להוות קבוצת תמיכה טובה ולייצר מסגרת תעסוקתית למטופלים ועוד.

מסגרות יום או מסגרות סגורות – השמירה על בריאות הנפש במוסדות השונים

כל מטופל יכול לקחת חלק הן במסגרות יום והן במסגרות סגורות, בהתאם להפרעת הנפש שאיתה הוא מתמודד ובהתאם למידת החריפות וההתפתחות שלה. כמובן שבחלק מהמקרים המטופלים עצמם אינם יהיו יוזמי הטיפול, ואינם יהיו מודעים למצבם האישי והנפשי. פסיכיאטרים מקצועיים יהיו אלו שיוכלו ללוות את ההליך מרגע קבלת המטופל למסגרת ועד רגע המוכנות שלו לחזור לשגרת חיים מאוזנת מחוץ למסגרת, והם אלו שיוכלו להמליץ על מסגרת יום או על מסגרת סגורה.

מסגרת יום היא מסגרת שממנה המטופלים יוצאים בסוף כל יום ואליה הם מגיעים בתחילתו, ואילו מסגרות סגורות הן מסגרות שבהן המטופלים נשארים לאורך כל היום, ומקבלים את הטיפולים שלהם הם זקוקים במגוון הדרכים השונות.

ד"ר לידיה לרנר –לשמירה על בריאות הנפש בדרך מקצועית וטובה

ד"ר לידיה לרנר היא פסיכיאטרית מקצועית שרכשה את נסיונה וידיעותיה במיטב המוסדות הלימודיים והרפואיים במדינת ישראל. ד"ר לידיה לרנר מציעה מענה מקצועי, סבלני, קשוב ואכפתי לכל מטופל ומטופלת, ויכולה להוביל אותם אל עבר קיום אורח חיים תקין לצד ההפרעה הנפשית, ולמתן כלים לשמירה על בריאות הנפש.