מתי פונים לטיפול?

במאה ה-21, הפנייה לעזרה נפשית אינה תמיד קלה עקב הסטיגמה ארוכת הטווח של תחום ספציפי זה. עדיין קיימת התחושה שקושי נפשי מצביע על "חולשת אופי", ולא פעם הפנייה לעזרה נפשית מלווה ברגשי בושה ורגשי אשם לא מבוטלים. 

אפילו היום, לא לכולם ברור כי פסיכיאטריה הנה חלק מהרפואה ולכן הפנייה לתחום זה לא נעשית באותה טבעיות כמו אל יתר תחומי הרפואה.

מתי נכון לפנות לטיפול פסיכיאטרי?

קיימים מצבים המתפתחים כתגובה לאירועי חיים, מצבים המתאפיינים בסימנים שונים של מצוקה נפשית ובירידה ביכולת התפקודית של האדם. כך למשל עלול לקרות בעקבות תאונת דרכים, פירוק משפחה, משבר אמון בסובבים, פיטורים, מחלה גופנית, אהבה נכזבת ועוד. לעיתים קרובות במצבים מסוג זה אדם מסוגל להתגבר על משבר בכוחות עצמו. אך לא תמיד. במקרים רבים, היכולת הזאת להתגבר לבד לא מספיק יעילה, הסבל האישי מתעצם והיכולת התפקודית בכל המישורים – תעסוקתי, משפחתי, חברתי – יורדת. בסיטואציות אלו יש צורך לפנות לעזרה מקצועית. לרוב, במקרים אלה הטיפולים (תרופתיים, שיחות טיפוליות) אינם ארוכי טווח. 

הסיבה השנייה לפנייה לאבחון ולטיפול היא בעת מצוקה נפשית אשר מתפתחת בהיעדר טריגר ספציפי. היעדרו של גורם הנראה לעין מסלים את תחושת התסכול ואת סבלו של האדם. מצבים אלה מורכבים יותר ובהתאם, גם הטיפולים מתמשכים זמן רב יותר. המצבים השכיחים המצריכים פנייה לאבחון ולטיפול מפורטים בלשוניות הבאות.