לא פעם אנחנו שומעים על אנשים שסובלים מפוסט טראומה. ההפרעה הפסיכיאטרית הזו מאפיינת אנשים רבים שעמדו בעבר במצב שסיכן את חייהם, הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית, והיא מלווה אותם מאותו הרגע ולמשך שארית חייהם. פוסט טראומה היום היא הפרעה מוכרת ביותר שמקבלת מקום גם בשיח הציבורי וגם בפלטפורמות שונות כמו תכניות טלוויזיה, לדוגמה, ועל מנת להכיר אותה קצת יותר לעומק כדאי לדעת עליה כמה דברים חשובים.
החיים שלנו הם ממש לא דבר צפוי, וכמו שאתם בוודאי יודעים גם בעצמכם – כל יום יכול לזמן לנו חוויות חדשות. בעוד שחלק מהחוויות יהיו חיוביות, חלק מהחוויות יהיו קצת פחות נעימות, ולפעמים גם שליליות למדי. לא פעם אנשים מוצאים את עצמם מעורבים בסיטואציות של תאונות דרכים, פיגועי טרור, תקיפות מיניות, שריפה, מלחמות ועוד, והתחושות הקשות שמלוות לסיטואציות האלו הן אלו שיוצרות אצל אותו אדם את הפרעת הפוסט טראומה.
חשוב לציין שגם אם הסיטואציה אינה קיצונית בעיני המתבונן מבחוץ, די שהיא מעוררת אצל הלוקח בה חלק אימה מסוימת שמלווה אותו על מנת לייצר אצלו פוסט טראומה.
כיצד פוסט טראומה באה לידי ביטוי בחייו של הסובל ממנה?
הפרעת הפוסט טראומה היא הפרעה שמביאה איתה לא מעט תחושות מאתגרות מאוד להתמודדות. הסובל מפוסט טראומה עלול לחוש בתחושות קשות של חרדה ופחדים, להיתקף, הן ברגעי ערות והן ברגעי שינה, בזכרונות מאיימים מתוך האירוע, כוננות מתמדת לקראת הבאות בזמן ערות, ולמעלה מהכל – תחושות כבדות של חוסר אונים ותסכול גדול. כל אלו כמובן לא מאפשרים לסובל מההפרעה לחיות באופן תקין, לחוש תחושות של שלווה וביטחון ולהצליח לנהל אורח חיים ראוי, ולכן מדובר על הפרעה שמצריכה טיפול.
אבחון פוסט טראומה – כל פחד או חרדה מעידים על פוסט טראומה?
לא מעט אנשים סובלים מתחושות של חרדה, אך אין הדבר מצביע על היותם סובלים מפוסט טראומה בהכרח. אבחון פוסט טראומה תלוי בליווי הסימפוטמים הנלווים להפרעה במשך למעלה מחודש. מצבים אחרים, בהם הסימפוטמים מופיעים לאורך תקופת זמן של פחות מחודש, אך התגובה הנפשית עדיין נוכחת ונמצאת, יאובחנו בתור הפרעות מסוגים אחרים.
פוסט טראומה היא כמובן הפרעה שאינה ייחודית אך ורק למדינת ישראל, אך היות ובמדינת ישראל פועל צבא ההגנה לישראל, שמזמן לחיילי החובה והקבע הצעירים, והן לחיילי המילואים המבוגרים יותר, לא מעט חוויות שעלולות לפתח בקרבם פוסט טראומה. מצבים כמו השתתפות במלחמה או בקרבות, היחשפות למראות כאלו ואחרים, אובדן חברים בשדה הקרב ועוד, עלולים בהחלט לפתח פוסט טראומה בקרב החיילים.
פוסט טראומה – יש דברים שנחשפים בשלבים מאוחרים יותר בחיים
פוסט טראומה יכולה להיות גם הפרעה שתופיע לאחר שנים מרגע הפגיעה או החוויה של האדם. טראומות בגילאי הילדות, למשל, יכולות להוליך לכדי הפרעת פוסט טראומה בגילאים מאוחרים יותר של נעורים או בשלב החיים הבוגרים. כמו כן, אדם שאינו נעזר, מסיבות של חוסר יכולת או מסיבות של חוסר רצון, בסביבתו התומכת, עלול להיפגש עם הפרעת הפוסט טראומה בשלבים מאוחרים יותר.
פוסט טראומה והימנעות – שני מושגים שהולכים יד ביד
פוסט טראומה נובעת, כאמור, מתוך חוויה טראומטית, ומתוכה מתעוררת הימנעות של הסובל ממנה להיפגש שוב עם הסיטואציה, על אף שהיא יכולה להיות בעלת פוטנציאל לא להוביל לכדי חוויה טראומטית הפעם, לשחזר אותה בעל פה ועוד.
איך אפשר להתגונן מפני הפוסט טראומה?
הסובלים מפוסט טראומה בדרך כלל ישתמשו, באופן לא מודע כמובן, במגוון מנגנוני הגנה שיוכלו להפחית זאת הרגשות הנלווים לפוסט טראומה, או לפחות לסייע להם להכניס אותם לפרופורציה מסויימת, ולהתחיל להניח אותם בתוך מסגרת. מנגנוני הגנה כמו תחושות אשמה, הכחשה או פיצול, לדוגמה, הם מנגנוני הגנה מוכרים.
הסובל מפוסט טראומה יוכל להשתמש בהם בצורות שונות שיסייעו לו להתמודד עם ההפרעה. הכחשה והדחקה, לדוגמה, הן מנגנוני הגנה שידועים גם בתור אחד משלבי האבל המוכרים, והם מאפיינים לא מעט סיטואציות בחיים שלנו, לא רק את הסובלים מפוסט טראומה.
הסובל מפוסט טראומה לא יהיה בהכרח זה שירים את הדגל בנוגע למצב הנפשי שלו. בחלק מהמקרים, אבחון של פוסט טראומה יתחיל משימת לב של סביבתו של הסובל מפוסט טראומה, ובהמשך שכנוע שלו לגשת לאבחון שיוכל לסייע לו. אבחון של פוסט טראומה נעשה בידי פסיכיאטר מומחה, שיקבע את מצבו של המטופל בהתאם למאפייני ההתנהגות שלו, בהתאם לחוויות שבהן הוא בוחר לשתף ועוד. לאחר אבחון של פוסט טראומה, ניתן כמובן להתאים למטופל טיפולים מתאימים, הן על ידי מפגשים עם הפסיכיאטר, הן באמצעות קבוצות תמיכה שונות, הן באמצעות לקיחת חלק במסגרות חברתיות עם מטופלים דומים, הן באמצעות טיפול תרופתי ועוד.
פוסט טראומה היא הפרעה שמשפיעה באופן ישיר על הנפש והרגש של הסובל ממנה, אך יש לה גם השלכות פיזיות. הסובלים מפוסט טראומה עלולים לחוש תחושות של זיעה מוגברת, לחץ דם גבוה, סומק בלחיים, דופק מהיר, רעידות ולפעמים אף אי שליטה בסוגרים, הן בזמן ערות והן בזמן שינה. כל אלו מובילים את הסובלים מפוסט טראומה לתחושות נוספות של חוסר ביטחון.
הן המצב הנפשי-רגשי והן המצב הפיזי של הסובלים מפוסט טראומה, מוביל אותם לא פעם לאי נטילת חלק במסגרות עבודה ותעסוקה שונות, להתנהלות חברתית שנויה במחלוקת, לרצון להסתגרות והתבודדות ולעיתים אף פיתוח של דיכאון.
התמודדות ראשונית עם פוסט טראומה
במידה ואדם נמצא בזירה הטראומטית וגופו מאותת לשינוי התנהגות שעלול להעיד על פוסט טראומה, יש לבצע מספר פעולות על מנת לנסות ולהעניק לו טיפול מניעתי. יצירת קשר עין, חילוץ נתונים כמו שמו, תעודת הזהות שלו או זיהוי של האדם המדבר איתו, הגדרת הסיטואציה הטראומטית בעל פה על ידי הנפגע, בקשה מהנפגע לבצע פעולה כלשהי לשם העסקתו – כל אלו יכולים להיות מענה ראשוני מצוין כטיפול מניעתי.
כמובן שבהמשך הדרך, לטיפול המניעתי יצטרפו טיפולים שיוכלו לסייע לנפגע להתמודד עם הפרעת הפוסט טראומה שממנה הוא סובל.
הפרעת הפוסט טראומה בתרבות מופיעה באין ספור ספרים, הם של סופרים ישראליים והן של סופרים בין לאומיים, בסרטים רבים, בשירים ובצילומים. לא מעט תערוכות מציגות היום את הפוסט טראומה מזוויות צילום שונות, ולא מעט סרטים תיעודיים מביאים את סיפורם של נפגעי פוסט טראומה, שמספרים על החוויות שאותן הם חוו.
פוסט טראומה – התמודדות יום יומית קשה אך אפשרית
המדינה מכירה בסובלים מפוסט טראומה כבעלי נכות רפואית, והיא מעניקה להם סל הטבות וקצבאות שיוכלו לסייע להם להמשיך את חייהם בצורה תקינה עד כמה שניתן. במקביל, הפרעת הפוסט טראומה צריכה לקבל טיפול מקצועי מפסיכיאטרים מנוסים, על מנת להצליח להשתלב במגוון מסגרות שונות – חברתיות ותעסוקתיות כאחד. אמנם מדובר על הפרעה קשה להתמודדות, אך עם הכלים הנכונים והטיפולים הקבועים, בהחלט אפשר עם הזמן לפלס את הדרך שבה ניתן לצעוד בבטחה לצד ההפרעה.
מאמרים נוספים באותו נושא:
בניין MDC, הברזל 15, רמת החייל ת"א